תרגיל בהתעוררות

קרה לכם פעם שהרגשתם שאתם לא שולטים בחיים שלכם והשנים פשוט עוברות מאליהן? שהתרגלתם לשגרה הנוחה שלכם ואתם נותנים לדברים לעבור ולזרום? סביר להניח שמרבית האנשים חיים את חייהם בדיוק כך, לא עוצרים בשביל לחשוב האם הם עושים בחירות נכונות ומה הם באמת רוצים להשיג בחיים.

אם אתם מרגישים שנתתם לדברים לקרות מעצמם וקצת איבדתם כיוון – זה הזמן לתפוס את עצמכם בידיים ולעשות בחירות מושכלות שיובילו אתכם לאן שאתם באמת רוצים להגיע בחיים ובקריירה. נכון, זה ידרוש מכם קצת השקעה וכוח רצון, אבל ההשפעה שתהיה לתהליך הזה על המשך חייכם שווה כל רגע.

שיטת הקיפוד

עוד לפני שבוחרים במסלול הקריירה הנכון, צריך להבין אילו כלים או יכולות אתם מביאים למגרש. שיטת הקיפוד (hedgehog), שלקוחה מספרו של ג'ים קולינס Good to Great, היא כלי מרכזי להבנת המיקוד האישי שלכם. על מנת לזהות את היתרון התחרותי שלכם תצטרכו לענות של 3 שאלות. השאלה הראשונה היא: במה אתם יכולים להיות הכי טובים בעולם? אל תתפתו לחשוב עד כמה אתם טובים במה שאתם עושים עכשיו, נסו לגלות מה הייעוד שלכם. התשובה לא חייבת להיות תחום או מקצוע, זו עשויה להיות תכונה דומיננטית או כישרון יוצא דופן שאתם יכולים לקחת לשיאים חדשים ולהצליח בו יותר מכל אדם אחר.

השאלה השנייה מתייחסת למה שמניע אתכם: מהי התשוקה שלכם? מה מרגש אתכם וגורם לכם להיות מאושרים? התשובה יכולה להיות תחום עניין כמו בישול או פעילות מסוימת שאתם אוהבים לקחת בה חלק, כמו העברת הרצאות לקשישים. השאלה השלישית היא הגורם המקשר את היכולות שלכם עם המציאות; כיצד ניתן למממש את היכולות שלכם ולהפוך אותן לתלוש שכר? באילו דרכים אנשים אחרים מימשו תשוקות דומות לאלו שלכם?

הצומת שמחבר את התשובות לשלוש השאלות האלה יהיה הבסיס להצבת המטרות שלכם ובניית המשך הדרך לקריירה המושלמת עבורכם. וכדי לאפיין אותו, נבצע תרגיל קטן: שרטטו שלוש עמודות ("הכי טוב", "תשוקה", "כסף"), וכִּתבו כל מה שעולה לכם בראש. אחרי שיהיו לכם מספיק אפשרויות, התחילו לקבץ אותן לקטגוריות, עד שיישארו שתיים-שלוש אפשרויות בכל עמודה. עכשיו עליכם למצוא איך לחבר את הנקודות. מרבית הסיכויים הם שהתרגיל הזה לא יהפוך עולמות וידרוש החלפת מקצוע, אך הוא יעזור לכם להבין במה כדאי לכם להתמקד מבחינת פיתוח אישי והצורך להשקיע זמן וכסף בקידום הקריירה שלכם.

נעבור לתרגיל נוסף. בשלב זה בחייכם אתם כנראה סבורים שאתם כבר יודעים מה אתם אוהבים ולא אוהבים לעשות. ייתכן שאתם צודקים, אבל קיים סיכוי לא מבוטל שמכיוון שאתם לא חושבים על ההעדפות הללו באופן מודע, אתם גם לא משתמשים במידע הזה. התרגיל יעזור לכם לבנות את אופי התפקיד שאתם שואפים להגיע אליו, בהתבסס על מה שאתם באמת נהנים לעשות.

הוא הולך כך: התחילו רשימה שתמנה את כל הדברים שאתם רוצים לעשות ביומיום. חישבו לשם כך על התפקיד שאתם עושים כיום, ועל תפקידים קודמים, וכתבו לפחות 15 דברים שאתם אוהבים לעשות ו-15 שאתם לא אוהבים. אתם יכולים להוסיף גם משימות שאתם חושבים שתאהבו לבצע (כמו למשל לנהל אנשים, גם אם כרגע אתם לא בתפקיד ניהולי). בעזרת הרשימה, תוכלו לבחון הצעות עבודה עתידיות ולהחליט האם הן יתאימו לכם.

ללמוד מההיסטוריה

החלק האחרון הוא המאתגר ביותר בתהליך, מכיוון שהוא דורש הבנה של התעשייה שבה אתם עובדים (או עומדים לעבוד) ולא מעט יצירתיות. התחילו עם השאלה: איפה אתם רוצים להיות בגיל 50? מה הייתם רוצים לעשות בגיל הזה, כדי להרגיש שהגשמתם את השאיפות שלכם? כעת חישבו: מה תצטרכו לעשות בגיל 45 שיאפשר לכם להגיע לאן שרציתם להגיע בגיל 50? חיזרו על התרגיל בקפיצות של חמש שנים, עד שתגיעו לגילכם הנוכחי. התאימו את התפקיד בכל גיל לכישרון הייחודי שלכם, ולדבר שאתם אוהבים לעשות.

אם קצת קשה לכם לקבוע אילו שלבים עליכם לעבור כדי להגיע לקריירה הנכספת, חפשו אנשי מפתח בתעשייה או דמויות שמהוות עבורכם השראה, ובידקו מה הם עשו בקריירה שלהם כדי להגיע למקום שבו הם נמצאים היום. בחינת ההיסטוריה של אנשים שהצליחו להגיע לקריירה עליה אתם חולמים תעזור לכם להעריך מה נדרש כדי לעשות את הדרך בעצכם. לינקדאין הוא כלי נהדר לביצוע מחקר שכזה. ואגב, שימו לב שאף פעם לא יהיה רק תפקיד אחד או מסלול אחד שיוביל אתכם ליעד הנכסף. בכל שלב תוכלו למפות מספר אופציות ולעדכן אותן בהתאם לנסיבות.

לסיכום, אי אפשר לתכנן מה יהיה בעוד 20 שנה, אבל כדאי שלפחות תחשבו על התפקיד הבא, כדי שתוכלו להשקיע זמן ואנרגיה בהצבת היעדים שיביאו אתכם לשם. מטרות חכמות (SMART) הן ספציפיות, ניתנות למדידה, בנות השגה, ריאליות ומוגבלות בזמן. במקום להציב לעצמכם יעד כמו לקבל קידום, הציבו יעד מפורט, לדוגמה: לקבל קידום לתפקיד סמנכ"ל, תוך שישה חודשים, עם העלאת שכר של שני אחוזים.

זה לא תמיד קל לקחת זמן לעצמכם ולהשקיע בבחירות שאתם עושים. זה דורש מודעות, מאמץ והרבה כוח רצון, אבל זה שווה את התוצאה. החלק הקשה הוא לבצע את השלבים הראשונים של תהליך המחקר העצמי, אבל אחרי שתסיימו אותו ויהיה לכם יעד מוחשי בראש – זה ייתן לכם מוטיבציה להמשיך ולהשקיע.

* מאיה גרוסמן היא מנהלת במייקרוסופט