את יודעת שהמחיר של קפה הפוך עלה בחודשים האחרונים בממוצע ב-136%? ומי בכלל יכול לעבוד בבית קפה? רק מי שגר במרכז תל אביב. " />
בחרו קטגוריה left arrow
close icon
go back תפריט ראשי
close icon
הייטקזון PRO²
left arrow
Winter Sale
left arrow
0 אחוז עמלת המרת מט"ח ועוד הטבות חו"ל
left arrow
תרומה לקהילה ולסביבה
left arrow
כרטיס האשראי של ההייטקיסטים
left arrow
חשבון הבנק להייטקיסטים
left arrow
מחדשים את הבית
left arrow
נדל"ן
left arrow
הארנק הארגוני של ההייטק
left arrow
חשמל ואלקטרוניקה
left arrow
נופש טיולים ותיירות
left arrow
לבית ולמשפחה
left arrow
OutletZone
left arrow
מותגי אופנה
left arrow
בילוי, פנאי ולימודים
left arrow
ספורט ובריאות
left arrow
מסעדות וקולינריה
left arrow
מופעים, הצגות ופסטיבלים
left arrow
בנקים, ביטוח ופיננסים
left arrow
רכב
left arrow

הייטקזון בחדשות

הייטקזון בפייסבוק

Image brain 686X192

הקרב על הבית

מרינה קיגל

28.09.2016

עמק הסיליקון? קבלו את עמק רפאים – המשרד שפונה מכל עובדיו, לאחר קבלת המלצת איגוד התעשיינים לעבור לעבודה מהבית. פחות כסף על נדל"ן יקר, יותר כסף לעובדים. אז אם הכול מושלם, למה כולם אוטוטו משתגעים? את יודעת שהמחיר של קפה הפוך עלה בחודשים האחרונים בממוצע ב-136%? ומי בכלל יכול לעבוד בבית קפה? רק מי שגר במרכז תל אביב.
כיום כ-16% מעובדי תעשיית ההייטק הם פרילנסרים שעובדים מהבית. מתוכם, 88% מדווחים שההוצאה החודשית הגדולה ביותר שלהם היא על פסיכולוג
 
כשעברתי דרך המסדרון הריק, שני הדברים היחידים ששמעתי היו קול הצעדים שלי וזמזום השרתים אי שם מרחוק. האופן-ספייס נראה מסודר מדי – עשרות מסכים מאורגנים בשורות, ומקלדות ועכברים שלא צברו אבק רק בזכות צוותי הניקיון שהמשיכו להגיע למשרד פעמיים בשבוע. פעם הייתה להם הרבה יותר עבודה – לרוקן פחים, למלא מדיח, לנקות מדפים במקרר ופירורים מהשולחן העגול אחרי ארוחת הצהריים. עכשיו כל העבודה שלהם הסתכמה בוויש מהיר מעל שולחנות העבודה.

חדרי ישיבות כבר נארזו מזמן – שולחנות, כיסאות, מסכי פלזמה, מכשירים שפעם השתמשו בהם לשיחות ועידה טרנס-אטלנטיות – הכל פורק ונעטף בניילון פצפצים, מוכן להובלה ליעד הבא. תוגה השתרעה על כל 300 המטר-רבוע של משרדי החברה, עם הוויטרינות שצפו על השדרה, עם לוחות הזכוכית ששימשו פעם לסיעור מוחות של צוותי עבודה. המקרן נותק מזמן ונתלה בודד לחלוטין מהתקרה, כאילו היה קורבן המהפכה האחרון.

המהפכה הספציפית הזאת לא קרתה ברגע וגם לא גבתה קורבנות. להיפך: המטרה העיקרית של תעשיית ההייטק הייתה לצמצם עלויות מצד אחד, ולצ'פר את העובדים מצד שני. ההחלטה התקבלה אחרי המלצת איגוד התעשיינים, שהבין כי דרושה חשיבה-מחדש על הנחת המוצא של הענף – זו שאומרת שהעבודה צריכה להיעשות תמיד, ובהכרח, מתוך משרד. האיגוד המליץ לפיכך להמיר את ההשקעה במשרדים מפוארים באזורי נדל"ן אסטרטגיים במרכז הארץ, בהעלאת שכר העובדים. כמה פשוט, ככה יעיל. במסגרת הפיילוט שנערך תחילה בכמה חברות גדולות, עברו העובדים בהדרגה לעבוד מבתיהם. בהתחלה יומיים בשבוע, לאחר מכן ארבעה ימים (יום אחד בשבוע כולם המשיכו להגיע, אבל היה ברור לאן נושבת הרוח).

בחברה שלנו, כבר למעלה משנה שכולם עובדים מהבית. את העובדים הקבועים במשרד, מהמנכ"ל ועד אחרון אנשי המנהלה, החליפו כמה אנשי תמיכה מהחברה החיצונית, כמוני, שעשו תורנויות כדי לשמור על עבודת השרתים. החל משבוע הבא, גם השרתים יועתקו לחווה תת-קרקעית אי שם בדרום הארץ. ואם הכל יעבור חלק, השרת הישן ינותק, ויחד עם כל שאר הציוד – ייארז ויימכר באתר מכרזים מיוחד. הכסף מהמכירה יחולק לבעלי מניות ולשאר העובדים.

וכך, בזמן שהרצתי בראש את הדרמה שעברה על הענף בחודשים האחרונים – כשזה רק התחיל, מעטים בלבד נתנו לזה צ'אנס – שמעתי לפתע תקתוקי מקלדת מהירים. באחת השורות ישבה אישה צעירה שלא הכרתי. היא ניצבה מרוכזת מול המסך, מקלידה בקצב מטורף שורות קוד, מוסיפה הערות ומעיפה מבט למסך נוסף, שני. אוזניות גדולות כיסו את אוזנייה, השיער הבלונדיני היה אסוף בקוקו מרושל והיא עצמה לבשה טרנינג שנראה מעט מוזנח.

ניגשתי אליה ונגעתי לה בכתף. היא קפצה במקומה והרימה אלי את עיניה.

"היי, מה את עושה כאן?", שאלתי בחשדנות מסוימת, "זה בכלל המחשב שלך?".

"המממ... תראי... אני כבר כמה חודשים בחופשת לידה, בבית עם התינוק, והרגשתי שאני פשוט לא מסוגלת יותר להישאר בין ארבע קירות, הרגשתי שאין, שאני חייבת קצת לצאת החוצה. חייבת קצת אינטראקציה עם מבוגרים, את יודעת? עוד מעט אני מתחילה לרייר ולצייץ כמוהו", היא צחקקה בנוירוטיות. "אז השארתי את הילד בבית עם בן זוגי, ויצאתי. אני עושה את זה כבר שבועיים, מהתמיכה לא שמו לב. אל תספרי לאף אחד, כי זה נחשב להפרת נהלים – השימוש בחשמל והמחשב שלא בשליטה-מרחוק.

"כל החברים שלי מקנאים בי", היא המשיכה עם רטט של טירוף בעיניה, "הם אומרים שהם משתגעים מהסדר החדש – מרגישים אשמים בגלל כל דקה שהם נמצאים בבית מבלי לעבוד, לא יודעים מתי להתחיל ומתי לסיים, לא יודעים מתי יום ומתי לילה. טירוף. שלא לדבר על הילדים. לא סתם יש עלייה במקרי אלימות בתוך המשפחה. ואגב, את יודעת שהמחיר של קפה הפוך עלה בחודשים האחרונים בממוצע ב-136%? ומי בכלל יכול לעבוד בבית קפה? רק מי שגר במרכז תל אביב, או מקסימום בגבעתיים! טירוף!".

המשרד שב לדמום. "מה תעשי החל מהשבוע הבא, כשיארזו פה את הכול? לאן תברחי?", קטעתי את השקט.

"אה, זה שבוע הבא?!" היא נחרדה. "כבר חשבתי שהצלחתי לנצח את המערכת", שוב הצחוק הנוירוטי. "מדהים. כבר לא נותנים לעבוד בשקט במדינה הזאת".
אולי יעניין אותך - המוצרים הכי נמכרים באתר