השליח // נתן דרור

שליח: "אוקי, אני בדרך אליכם. רק מה שמך שאדע למי לגשת?"

מזכירה: "אני אורנית"

שליח: "ואת המזכירה?"

מזכירה: "לא, אני המנהלת האדמיניסטרטיבית"

שליח: "אה, סבבה. אז רק תני לי את השם של המזכירה שאדע למי לפנות"

מזכירה: "זה בסדר, אני אקח את ההזמנה"

שליח: "לא רוצה להטריח אותך, את מההנהלה. לא עדיף שאשאיר את זה במזכירות?"

מזכירה: "לא, זה ממש בסדר. תביא לי את החבילה"

 

1

הדבר הראשון שלמדתי על חברות הייטק: אין שם מזכירות, רק מנהלות אדמיניסטרטיביות.

 

2

הדבר השני שלמדתי על חברות הייטק: אסור לך לעולם להגיד למנהלות אדמיניסטרטיביות שהן בעצם מזכירות. באופן כללי, אסור לך לפקפק בטייטלים של העובדים, או לנסות להבין מי כאן הבוס. "אין כאן בוסים". זאת התשובה שאני מקבל כשאני שואל מי הבוס. נראה שבהייטק הצ'קים חותמים על עצמם. אם תרצו, האבולוציה של היד הנעלמה.

 

3

הדבר השלישי שלמדתי על חברות הייטק: יש קשר הפוך בין משפטי המוטיבציה שכתובים על הלוחות המחיקים למידת ההצלחה הפיננסית של החברה. ככל שהמשפטים יותר בנאליים, מטופשים וקלישאתיים, כך החברה תעשה יותר כסף. כשליח, המשפט שאני הכי התחברתי אליו הוא "Deliver More Than Expected". משפט של מיליון דולר.

 

4

הדבר הרביעי שלמדתי על חברות הייטק: אין משרדים, יש חללי עבודה. אמרתי חללי עבודה? התכוונתי חלל עבודה. חלל אחד גדול שמבטל לכאורה את היררכיה בחברה ("אין כאן בוסים"). ואז נשאלת השאלה: אם כולם יושבים יחד, איך יודעים מי חשוב יותר? התשובה: מי שיושב בפינה שלא מאפשרת לאף אחד לראות שהוא בפייסבוק כל היום.

 

5

הדבר החמישי שלמדתי על חברות הייטק: הייטקיסטים אוהבים לספר, כלומר להתבכיין, לשליח שהם עובדים יותר מדי.

שליח: "אני יכול להגיע אליכם היום בין 10:00 ל-18:00. זה סבבה?"

בכיין: "אתה יכול להגיע בין שש בערב לשש בבוקר. אנחנו נהיה כאן. ככה זה בהייטק"

 

6

הדבר השישי שלמדתי על חברות הייטק: בכל פעם שעשיתי אליהם שליחות הם נתנו בי מבט של חמלה: תראו אותו, בערך בגילנו, נראה בחור לא טיפש, איך זה שהוא שליח? שאלה טובה. אחשוב עליה לעומק כשאשכב לי בים עם ג'וינט בזמן שאתם תקועים במשרד ומקשקשים עם טושים על הקירות השקופים שלכם.

 

באהבה,

השליח שלכם