כל נדריי – הוראות הפעלה לנדירת נדרים

"סינרגיה היא המילה היחידה בשפה שלנו שמשמעותה ההתנהגות של מערכות שלמות, באופן שבלתי-ניתן לניבוי באמצעות התבוננות בכל אחד מחלקי המערכת הנפרדים או בתת-אוסף של חלקי המערכת. אין שום דבר בהרכב הכימי של ציפורן שמנבא את הקיום של בן-אנוש."
- בקמינסטר פולר (מתוך הספר "מדריך הפעלה לספינת-החלל כדור" )

השנה האחרונה הייתה לי מאתגרת במיוחד, כך יגידו האנשים החיוביים. השנה האחרונה סיפקה לי שפע של הזדמנויות גדילה, כך יגידו הניו-אייג'ים. בשנה האחרונה זכיתי לצאת שוב ושוב מאיזורי הנוחות שלי, כך יגידו הקואצ'רים. השנה האחרונה הייתה לי נורא נורא קשה, כך אומרת אני.

זאת הייתה שנה עם ענייני בריאות לא פשוטים של אנשים מאוד קרובים, של התמודדות אישית עם דכאון אחרי לידה ושל כאב כרוני עקשן. זאת גם הייתה שנה של למידה – שבה אני למדתי להכין פיות אנתרופוסופיות, שבה הילד שלי למד לקרוא, והילדה שלי למדה ללכת. זאת היתה שנה של כיבוי שריפות ושל הרבה פאזלים בחיים שהייתי צריכה להרכיב מחדש. גם שנה של יצירה – של פרוייקט סוחף בעבודה, של שני ספרי ילדים, של הרבה הופעות תיאטרון.

"אין בנמצא בעיה שאינה טומנת בחובה מתנה עבורך. אתה מחפש לך בעיות כיוון שאתה זקוק למתנותיהן."
- ריצ'ארד באך (מתוך "תעתועים")

בהתחשב בנסיבות, זאת הייתה שנה ממש סבירה, אולי אפילו טובה. אמנם לא חזרתי לרוץ השנה, אבל חזרתי לצעוד ולרכוב על אופניים. אמנם לא כתבתי על בסיס יומי, אבל קראתי ולמדתי משהו חדש בכל יום. אמנם זיהמתי את העולם באינספור מגבונים לחים ובלתי מתכלים, אבל הפרדתי את הזבל האורגני ונתתי לארנבים. אמנם לא שיניתי את העולם, אבל יצרתי כמה אדוות בעולם הקטן שלי. 

"נראה לי שכל תרבות שאיבדה את ראשה עד כדי צירוף הוראות שימוש לחבילת קיסמי שיניים איננה תרבות שבה אני יכול לחיות ולהשאר שפוי."
- דאגלס אדאמס

אין לי מושג מה צופנת לי השנה הקרובה. אין לי מושג אם היא תהיה השקט שאחרי הסערה, או דווקא הצונאמי שאחרי ההוריקן. אני סוגרת שנה שאם יש משהו שאפיין אותה הלא, זה היעדרן של הוראות הפעלה, ומכיוון שהחיים הם לא איקאה – לא מחכים לי הסברים מאויירים גם לשנה הקרובה. לא נותר לי אלא לשלוף עשרה דפי ממו צהובים, ולשרבט עליהם את עשרת הדברות שלי. לעת עתה.

1. קומי מוקדם.
"כשאתה מתעורר בבוקר, פו", שאל חזרזיר לאחר שתיקה ארוכה, "מהו הדבר הראשון שאתה אומר לעצמך?"
"מה יש לארוחת בוקר?" אמר פו, "ומה אתה אומר, חזרזיר?"
"אני אומר, אני תוהה - איזה דבר מלהיב הולך לקרות היום?" אמר חזרזיר.
פו הניד את ראשו בהרהור. "והרי זה אותו דבר", אמר פו.
- א. א. מילן

כווני את השעון המעורר לשש בבוקר. אל תעשי סנוז. את כבר יודעת שהשקט של הבוקר הוא עבורך רגעי חסד, והזדמנות נדירה למפגש נטול הפרעות עם עצמך. גם אם קשה, גם אם העפעפיים נדבקים, גם אם נדמה שהגרביטציה הכפילה את עצמה – קומי. עכשיו. ותזכרי שבשמונה בבוקר תגידי לעצמך תודה.

2. קומי מאוחר
"זמן השינה הדרוש לאדם הממוצע הוא בערך חמש דקות יותר."
מקור לא ידוע

תרשי לעצמך להתפנק, לישון עוד שעה, לגנוב עוד חלום. זאת לא עצלנות, זאת אינה חולשה, זה אינו היעדרו של כוח רצון – זאת בחירה אחראית ומוצדקת. מחקרים מדעיים מראים כי שנת לילה של פחות משש שעות על בסיס קבוע, או שינה בלתי רצופה, מגבירים את הסיכון לפתח מחלת לב ב-48% ולחוות אירוע מוחי ב-15%. הניחי לנתונים לנקות את מצפונך והניחי את מצפונך בחזרה על הכרית. ותזכרי שבשמונה בבוקר תהיי בן אדם הרבה יותר שמח.

3. בסופו של היום – את לא לבד
"אם אתה רוצה להגיע מהר - לך לבד; אם אתה רוצה להגיע רחוק - לך ביחד"
פתגם אפריקאי

אין ספק שהשנה ירדת מהאולימפוס ולמדת לבקש עזרה. התבכיינת לחברות, סינג'רת את השכנים, ביקשת התחשבות מהבוס ואפילו, היה יום שהתקשרת בתחינה: "אמא, אבא, בואו, עכשיו!". באופן מפתיע היקום לא קרס לתוך עצמו כשויתרת על מקומך בהיכל גיבורי העל. במקום זה, גילית שאנשים אוהבים לעזור, שזה מעצים אותם לא פחות מת עצמך.
בכלל, גם כשלא מדובר במשברים גיליתי שהביחד עדיף על הלבד. חשיבה קבוצתית תמיד תביא איתה יותר רעיונות ויותר נקודות מבט, לגדל ילדים הרבה יותר קל בשבט, ושמחה רק גדלה כשחולקים אותה עם אחרים.

4. בסופו של היום – את הולכת לישון עם עצמך
החיים יגרמו לך כאב ביוזמתם הם. האחריות המוטלת עליך היא ליצור אושר.
-מילטון אריקסון

קחי אחריות על החיים שלך, כי אף אחד לא יעשה את זה בשבילך. כמה מפתה זה להאשים – את הילדים, את הבעל, את הבוס, את הנסיבות, את המצב הכלכלי, את החמאס או את אלוהים. ב-30% מהמקרים ה"אכלו לי שתו לי" כל כך אוטומטי, ב-70% מהמקרים הוא גם מוצדק, וב-100% מהמקרים הוא חסר תועלת לחלוטין. יש רק אדם אחד בעולם שאת יכולה לשנות. ניחוש?
את יכולה לעשות רילוקיישן, להחליף עבודה, להתגרש, או למכור את הילדים. הביפנוכו שלך לעומת זאת לא הולך לשום מקום. כדאי לך ללמוד לחיות איתו בשלום. לטפל בעצמך זה לא אנוכי. ההיפך: זה הדבר הכי מתחשב שאת יכולה לעשות למען האנשים החשובים לך. כי תכלס, כשטוב לך – את הרבה יותר נסבלת.

5. תסתכלי רחוק - על האופק
"ענן אינו יודע מדוע הוא נע בכיוון שכזה ובמהירות שכזו, כורח פנימי אומר לו לאן ללכת ומתי. אך השמיים יודעים את התכלית העליונה שמעבר לכל העננים. גם אתה תדע ביום בו תגביה עוף עד מעבר לאופק."
- ריצ'ארד באך

יש לי היפותיזה לפיה אדם זקוק להסתכל על האופק פעם ביום. גם כדי לא לנוון את היכולת של העיניים להתמקד רחוק, אבל בעיקר בשביל לא לנוון את התודעה מלראות מעבר לצעד הבא. היו השנה ימים בהם לא האמנתי שקיימת דרך לפצח את המטריקס של עבודה-משימות-חיתולים-ארגונים-בקבוקים-כביסה-מסמכים-חשבונות. אלה היו ימים בהם המחשבות המתנגשות בראש לא השאירו לי מקום לא לדעת מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה, ימים בהם אפילו לא הספקתי שלא לזהות את הדמות שנשקפת במראה. בימים האלה השתדלתי לצאת החוצה, ולבהות בשדות. האינסוף הזה איפס אותי.

6. תסתכלי קרוב – על הכאן והעכשיו
"הרגע חלף. היא ראתה אותו נעלם מהנקודה הזעירה שבה 'כאשר' הופך ל-'עכשיו' ומתחילה להיסחף אחורה ל-'אז'. זה אורך רק שנייה."
- אנדרו ניקול

באופן אבסורדי, הדרך השנייה שמצאתי לנצח את המטריקס היא לאמץ את הרגע הזה. לא שאני מתיימרת להיות מוצלחת בזה; רוב הזמן אני עדיין סוגדת לעגל הזהב של המולטיטאסקינג. אבל לרגעים אני מצליח לקדש את אלוהי הנוכחות השלמה. זה קרה לי כששרתי עם הילדים מכל הלב, בלי לדאוג לארוחת הערב. זה קרה לי כשבאמת התלהבתי מרעיון חדש בלי לחשוב על האילוצים הטכניים. זה קרה לי כשצחקתי עד שכאבה לי הבטן.

7. עופי עם החלומות שלך למרומים
"ישנה אמנות, או נכון יותר מיומנות לעוף. המיומנות טמונה ביכולת ללמוד להשליך את עצמך אל הקרקע ולהחטיא."
-דאגלס אדאמס

שנות השלושים הן שנות ההתפכחות. הן השנים בהם אנחנו מבינים שפיית השיניים קונה ב'הכל בדולר', שהתפוח של שלגייה עבר ריסוס, וכנראה גם פרינס צ'רמינג משאיר גרביים בסלון. אלה השנים בהם המגלומניה של 'אני ואתה נשנה את העולם' מפנה מקום למלנכוליה של 'אני ואתה נשרוד את אוגוסט'.  אחד משני הספרים שנולדו לי השנה נקרא "ארץ החלומות האבודים", והוא מספר על חלומות ששכחו אותם, או זנחו אותם, או ויתרו עליהם. הספר הזה לכשעצמו היה חלום אבוד שלי, ואפילו שהודפס בינתיים במהדורה מצומצמת של שני עותקים – אני כבר יודעת שלארץ החלומות האבודים הוא לא יחזור. בחרי לך גם השנה חלום אחד לפעול למענו. עבור הנשמה שלנו - חלומות הם בלוני ההליום להחזיק בהם.

8. תתחברי לאדמה
"התחלתי דיאטה, הפסקתי לשתות ואכלתי ממש מעט, תוך שבועיים איבדתי ארבע-עשר יום."
- ג'ו לואיס

אבל בחייאת, תהיי ריאלית. מחקרים מראים שרק 8% מהאנשים שמציבים לעצמם מטרות לשנה החדשה מצליחים להשיג אותם. למעשה, כשליש מהאנשים האלה זונחים את המטרות עוד בחודש הראשון של השנה. נסי לבחור מטרות שיש לך סיכוי להשיג. את לא תלמדי שפה חדשה השנה. את גם לא תרוצי חצי-מרתון. ולא, כנראה שגם השנה לא תורידי את הקילוגרמים העודפים.

9. תהיי את, תהיי אחרת.
"זהו זה, דינה! כשהיה לי עולם משלי, הוא יהיה מלא בשטויות! כל דבר יהיה ההיפך!"
- עליסה בארץ הפלאות

אם נדמה לך שאת סותרת את עצמך זה כנראה נכון. קבלי באהבה את כל הקולות המנוגדים שבתוכך. גם עכשיו – קבלי את הקול שאומר: "יו, אני יכולה להיות חכם סיני עתיק!" לצד הקול שאומר "כזה גיבוב של קלישאות מזמן לא כתבת". כנראה שגם השנה תהיי מדייקת ומזייפת, אמיצה ופחדנית, חכמה ומטומטמת, מותשת ומתלהבת, מרירה ומלאת אהבה. מותר לך לשנות את דעתך, מותר לך להתחרט, מותר לך לצאת מהקווים.

10. אבל הכי חשוב - תשתי השנה הרבה יותר מים.
"כמה שאני צמא! כמה שאני צמא!... אוי, מרוב צמא, שכחתי אפילו להגיד לכם שלום!"
- בץ, פרפר נחמד

אז שלום, ושנה טובה!