תשע עד חמש
ישראל עובד
30.08.2016
בעקבות החלטת האוצר להלאים את חברות ההייטק – סקירה קצרה של מסגרת העבודה החדשה בענף. שעות שפויות, אוכל דוחה ופנסיה בגיל 67 – IN, נסיעות לחו"ל, ארוחות טובות וחרדה תעסוקתית – OUT
מהיום אין יותר צורך בדיוני שכר, אחת לשנה השכר זוחל בעצמו לאוצר ומקבל דחיפה קטנה למעלה. ולגבי פרמיות על מאמצים, אין בהם צורך. כלומר במאמצים
מהיום אין יותר צורך בדיוני שכר, אחת לשנה השכר זוחל בעצמו לאוצר ומקבל דחיפה קטנה למעלה. ולגבי פרמיות על מאמצים, אין בהם צורך. כלומר במאמצים
לעובד במגזר הציבורי לוקח בממוצע 1.76 שנים כדי להשוות את מספר ימי החופשה לזה שמקבל עובד הייטק לאורך הקריירה כולה
"חברים, בעקבות החלטתו של שר האוצר להלאים את חברות ההייטק, אני רוצה שנעבור כעת על מסגרת העבודה החדשה שלכם, ועל השינויים שיחולו בה", כך פתח סמנכ"ל משאבי אנוש את כינוס הבוקר בחברת הייטק כלשהי, אי שם במרכז הארץ.
"שימו לב, שעות העבודה הולכות להשתנות", המשיך הסמנכ"ל, "יום העבודה שלכם יתחיל בשעה 7:30, ויימשך שמונה שעות וחצי. עליכם להחתים כרטיס בשעון הנוכחות עם הגעתכם לבניין ובצאתכם ממנו. לכל עובד תימסר מכסת השעות הנוספות החודשית המאושרת לו ואין לחרוג ממנה. בהתאם לכללי התקשי"ר, לא תותר עבודה מהבית".
"להגיע מוקדם, שעון נוכחות, תקשי"ר? על מה הוא מדבר, הצטרפנו לקולחוז?", נשמעו קולות מרמור מן הקהל, אך הסמנכ"ל המשיך בשלו: "בצהריים תהיה לכם הפסקה של חצי שעה לטובת ארוחה, אותה יספק קייטרינג בינוני כלשהו, שיתן את ההצעה הנמוכה ביותר במכרז שאנו שוקדים עליו בימים אלו. בואו נגיד שאוכל מזין, ניקיון, ושירות אדיב אינם חלק מתנאי הסף".
"לפחות בנסיעות לחו"ל נוכל לאכול במסעדות כמו שצריך?", שאל אחד העובדים.
"בהחלט כן", ענה הסמנכ"ל, "במסגרת דמי האשל של 16 $ ליום, תשתוללו כמה שאתם רוצים. רק להביא קבלה, כן? ואגב, שלא תגידו שלא אמרתי לכם, נסיעה לחו"ל בתפקיד כרוכה בסבב אישורים קצר: הממונה, הממונה של הממונה, הממונה של הממונה של הממונה (לרוב קרוב משפחה של הממונה), מנהל הכספים (אל תבנו עליו יותר מדי), מנהל משאבי אנוש (אל תבנו עליי יותר מדי), נציג ועד העובדים, נציג ההסתדרות והמנכ"ל. חודש-חודשיים ואתם על המטוס. שאלות, מישהו?".
"כן. לטיסות אפשר להגיע עם הרכב הצמוד ולהחנות בחניון הטרמינל, או שלוקחים מונית ומקבלים החזר?".
"אני רואה שלא כולם הפנימו את השינוי, זה בסדר, זה יגיע. לאט לאט. עד האקזיט לפנסיה בגיל 67 יש מספיק זמן. עוד שאלות?".
"כל כמה זמן יש דיוני שכר, איך הולך העניין עם הפרמיות על מאמצים?".
"מה שיפה במגזר הציבורי הוא שאין צורך בדיוני שכר, אחת לשנה השכר זוחל בעצמו לאוצר ומקבל דחיפה קטנה למעלה. לכן קוראים לזה זחילת שכר. ולגבי פרמיות על מאמצים, אין בהם צורך. כלומר במאמצים".
"אבל אם לא נתאמץ, יפטרו אותנו..." הפטירו הנוכחים.
"אז זהו, שלא", השיב הסמנכ"ל. "דבר נוסף שיפה במגזר הציבורי הוא שלא מדובר רק במקום עבודה, אלא במשפחה, ומשפחה לא עוזבים, וגם לא מעזיבים. אז נכון, אתם אולי לא תזכו פה לתנאים מפליגים, ולביורוקרטיה תיאלצו להתרגל, אבל מצד שני המשכורת תמיד תגיע בזמן, כולל הטבות ותלושי שי בחגים, תצאו להכשרות מטעם מקום העבודה, תתמקצעו ותתפתחו, והכי חשוב – תוכלו לעבוד בסביבה מופחתת לחצים, בה לא כל צעיר שמגיע מאיים על מעמדכם, שאין בה צורך לשמור על קורות חיים עדכניים בכל רגע נתון, ושהראש בה פנוי לעבודה ולא רק לחיפושים אחריה. וגם: שעות העבודה שפויות, חופשה היא לא מילה גסה, ו-ותק וניסיון מעידים כי אתם יקרים לארגון ולא רק עולים לו ביוקר. מה אתם אומרים?".
"אתה יודע מה? אנחנו בעניין!".
"חברים, בעקבות החלטתו של שר האוצר להלאים את חברות ההייטק, אני רוצה שנעבור כעת על מסגרת העבודה החדשה שלכם, ועל השינויים שיחולו בה", כך פתח סמנכ"ל משאבי אנוש את כינוס הבוקר בחברת הייטק כלשהי, אי שם במרכז הארץ.
"שימו לב, שעות העבודה הולכות להשתנות", המשיך הסמנכ"ל, "יום העבודה שלכם יתחיל בשעה 7:30, ויימשך שמונה שעות וחצי. עליכם להחתים כרטיס בשעון הנוכחות עם הגעתכם לבניין ובצאתכם ממנו. לכל עובד תימסר מכסת השעות הנוספות החודשית המאושרת לו ואין לחרוג ממנה. בהתאם לכללי התקשי"ר, לא תותר עבודה מהבית".
"להגיע מוקדם, שעון נוכחות, תקשי"ר? על מה הוא מדבר, הצטרפנו לקולחוז?", נשמעו קולות מרמור מן הקהל, אך הסמנכ"ל המשיך בשלו: "בצהריים תהיה לכם הפסקה של חצי שעה לטובת ארוחה, אותה יספק קייטרינג בינוני כלשהו, שיתן את ההצעה הנמוכה ביותר במכרז שאנו שוקדים עליו בימים אלו. בואו נגיד שאוכל מזין, ניקיון, ושירות אדיב אינם חלק מתנאי הסף".
"לפחות בנסיעות לחו"ל נוכל לאכול במסעדות כמו שצריך?", שאל אחד העובדים.
"בהחלט כן", ענה הסמנכ"ל, "במסגרת דמי האשל של 16 $ ליום, תשתוללו כמה שאתם רוצים. רק להביא קבלה, כן? ואגב, שלא תגידו שלא אמרתי לכם, נסיעה לחו"ל בתפקיד כרוכה בסבב אישורים קצר: הממונה, הממונה של הממונה, הממונה של הממונה של הממונה (לרוב קרוב משפחה של הממונה), מנהל הכספים (אל תבנו עליו יותר מדי), מנהל משאבי אנוש (אל תבנו עליי יותר מדי), נציג ועד העובדים, נציג ההסתדרות והמנכ"ל. חודש-חודשיים ואתם על המטוס. שאלות, מישהו?".
"כן. לטיסות אפשר להגיע עם הרכב הצמוד ולהחנות בחניון הטרמינל, או שלוקחים מונית ומקבלים החזר?".
"אני רואה שלא כולם הפנימו את השינוי, זה בסדר, זה יגיע. לאט לאט. עד האקזיט לפנסיה בגיל 67 יש מספיק זמן. עוד שאלות?".
"כל כמה זמן יש דיוני שכר, איך הולך העניין עם הפרמיות על מאמצים?".
"מה שיפה במגזר הציבורי הוא שאין צורך בדיוני שכר, אחת לשנה השכר זוחל בעצמו לאוצר ומקבל דחיפה קטנה למעלה. לכן קוראים לזה זחילת שכר. ולגבי פרמיות על מאמצים, אין בהם צורך. כלומר במאמצים".
"אבל אם לא נתאמץ, יפטרו אותנו..." הפטירו הנוכחים.
"אז זהו, שלא", השיב הסמנכ"ל. "דבר נוסף שיפה במגזר הציבורי הוא שלא מדובר רק במקום עבודה, אלא במשפחה, ומשפחה לא עוזבים, וגם לא מעזיבים. אז נכון, אתם אולי לא תזכו פה לתנאים מפליגים, ולביורוקרטיה תיאלצו להתרגל, אבל מצד שני המשכורת תמיד תגיע בזמן, כולל הטבות ותלושי שי בחגים, תצאו להכשרות מטעם מקום העבודה, תתמקצעו ותתפתחו, והכי חשוב – תוכלו לעבוד בסביבה מופחתת לחצים, בה לא כל צעיר שמגיע מאיים על מעמדכם, שאין בה צורך לשמור על קורות חיים עדכניים בכל רגע נתון, ושהראש בה פנוי לעבודה ולא רק לחיפושים אחריה. וגם: שעות העבודה שפויות, חופשה היא לא מילה גסה, ו-ותק וניסיון מעידים כי אתם יקרים לארגון ולא רק עולים לו ביוקר. מה אתם אומרים?".
"אתה יודע מה? אנחנו בעניין!".
