חוזרים לבית הספר - עשה ואל תעשה של שיעורי הבית
טלי איסרוב
03.08.2016
עד כמה עלינו להיות מעורבים בהכנת שיעורי הבית של הילדים? איך מעודדים לעצמאות ויחד עם זאת דואגים שהילדים ירגישו את התמיכה והרצון שלנו לעזור? 5 שיטות פשוטות שעוזרות לנו לעזור להם
עם חזרת הילדים לביה"ס ויתרה מכך, חזרתם הביתה מביה"ס עם תיק עמוס בשיעורי בית, הורים רבים שואלים את עצמם באיזו מידה עליהם להיות מעורבים בהכנת השיעורים. כמה מומלץ להזכיר, לעודד, לנדנד, להתעקש ולריב עם הילדה או הילד על השיעורים וכמה מומלץ לשחרר, לאפשר לה או לו להתמודד לבד, לעודד אותה לעצמאות או לתת לו להתמודד לבד עם ההשלכות של אי הכנת השיעורים. התשובה לשאלה הזו היא מורכבת, אך אנסה להעניק כמה קווים מנחים.
- אל תהיו שוטרים! - גלו מעורבות ועניין בתוכן השיעורים ולא רק בשאלה אם השיעורים נעשו או לא נעשו. במקום לשאול: "הכנת שיעורים?", שאלו: "מה למדת היום? אילו משימות קיבלת?". באופן הזה תוכלו להיחשף לעולם התוכן של הילד במקום להעביר לו תחושה שאתם מפקחים עליו או לא סומכים עליו.
- העניקו תמיכה - בידקו עם הילדה או הילד איך הם מרגישים ביחס למה שהם למדו ואיך הם מתייחסים למשימת שיעורי הבית. האם המשימה נראית מסובכת? משעממת? מָלאה? האם הם חשים שהם לא יודעים איך להתמודד עם המשימה? כשהשיחה נסובה רק סביב השאלה: "הכנת או לא הכנת", אין לילדים מקום להביע את רגשותיהם. לעיתים המשימות מרגיזות או מכבידות והילדים זקוקים לתמיכה הרגשית שלכם כאן כמו ביתר ההתמודדויות הרגשיות שהם נתקלים בהן
- היו נגישים, זמינים ולא שיפוטיים - שימו לב האם הילדה או הילד מצליחים לבצע את המשימות שניתנו להם. לעיתים גם ילדים חכמים מאוד מתקשים לרדת לסוף דעתה של המורה או להבין את ההוראה הכתובה. העבירו לילדכם מסר שאתם זמינים ונגישים על מנת להעניק הסברים.
- לא כדאי להעניק "עצמאות" מוגזמת - לעיתים קרובות ילדים זקוקים לנוכחותכם הפיסית בעת הכנת שיעורי הבית. הציפיה שילדים יהיו עצמאיים ויתמודדו עם המשימות לבד לעיתים קרובות אינה ריאלית. היא עלולה לגרום לילדים לחוש בודדים ואף חסרי אונים או מיואשים.
-
היו ערניים לקשיים בלמידה - השתמשו בזמן הכנת השיעורים כדרך נוספת להכיר את ילדכם. כשתראו כיצד ילדכם מתמודד עם משימות ביה"ס תוכלו לקבל תמונה ביחס להתנהגותו בביה"ס וביחס לחוויה שלו בכיתה. הישיבה לצד ילדתכם עשויה לסייע לכם לאתר קשיים בלמידה. לדוגמא, אם הילד קופצני מאוד ומתקשה לשבת, אם הוא רגיש מאוד לרעשים ודעתו מוסחת בקלות, אם הוא מתקשה מאוד בכתיבה, אם היא מצליחה טוב יותר בע"פ מאשר בכתב, אם היא מתקשה להבין את מה שהיא קוראת. כל אלה סממנים של ליקויי למידה שמומלץ לאבחן ולטפל בהם. אבחון נכון יאפשר התאמה מדויקת יותר של דרכי הלמידה ויוכל לחסוך לילדה או לילד וגם לכם, שנים של עוגמת נפש במערכת החינוך.
לסיכום, שעורי הבית של הילדים עשויים להיות הזמנה עבורנו, ההורים, להיות מעורבים (אך לא מתערבים) ולהוות מקורות של עזרה (מבלי להיות שיפוטיים). אין צורך שאנחנו, ההורים, נהפוך מול ילדינו לשגרירים תובעניים של בית-הספר. מומלץ יותר להפוך לשותפים פעילים ותומכים של ילדינו במאמץ שלהם להצליח.
