דרושה: קריירה שנייה
מוטי אורגד
24.09.2015
בענף שבו אין מנוס מפיטורים בגיל 40 (או 45, המומחים חלוקים), נדרשת תוכנית פעולה ברורה לבחירת קריירה שנייה. הנה כמה מקצועות שאפשר לנצל בהם את היתרונות שצברתם במהלך הקריירה בהייטק.
עד לפני כמה עשורים, מרבית האנשים עבדו באותו מקום עבודה במשך שנים ארוכות – לעתים אפילו מתחילת הקריירה ועד היציאה לפנסיה. בשנים האחרונות, עם השינויים בשוק העבודה ובמבנה ההעסקה, בד בבד עם העלייה בתוחלת החיים והשתנות הטכנולוגיה, רבים מתחילים בקריירה שנייה בגיל מאוחר יחסית. בעולם ההייטק התופעה בולטת אפילו יותר, מכיוון שהעוסקים בתחום הם אנשים אינטליגנטיים, דינמיים, צעירים בנפשם ואין להם כל סיכוי למצוא עבודה בתחום שלהם לאחר גיל 40 (או 45, המומחים חלוקים).
אז איך בוחרים קריירה שנייה? כדי לעשות את הבחירה המוצלחת, צריך לנצל את הכישורים שצברנו במהלך שנות העבודה, אפילו אם הם לא קשורים ישירות לקריירה הראשונה. קשה למצוא מקצועות לא-הייטקיסטיים בהם יכולת תכנות ב-JAVA תהיה שימושית, אבל יש עוד כישורים רבים ומגוונים שהייטקיסיטים צוברים במהלך השנים. להלן כמה דוגמאות למקצועות אפשריים.
1. מבקר מסעדות – כידוע, אחת הדילמות הגדולות העומדות בפני הייטקיסטים היא באיזו מסעדה לאכול ארוחת צהריים. במהלך השנים צוברים אנשי ההייטק ידע וניסיון רבים בבחירת מסעדות, וכמו כן, בבחירת המנות המיטביות בארוחה. אין ספק שכישורים אלה הם כמעט כל מה שדרוש למבקר מסעדות מצליח.
2. בריסטה – עבור הבודדים שלא מכירים את המושג (לא, אני לא מתכוון אליך, ברור שאתה יודע), בריסטה הוא מוזג המתמחה בהכנת משקאות קפה. הייטקיסט ממוצע מכין במהלך שנות עבודתו בין חמש לעשר כוסות קפה ביום. ניסיון רב-ערך זה מכין אותנו היטב לקריירה השנייה.
3. תרגום אנגלי-עברי – במהלך השנים אנשי הייטק צוברים ידע עשיר בתרגום. כמה דוגמאות שלא מוכרות למי שלא שייך לעולם ההייטק הן:
• To compile - לקמפל
• To debug - לדבג
• To deliver – לדלבר
על המשקל הזה כבר קל מאוד לתרגם כל מילה כמעט. למשל, To charge – לצ'רג'ג'.
4. קידום אתרים – מקצוע זה יכול להיחשב כאחד ממקצועות ההייטק, אבל רק מיעוט קטן מהייטקיסיטים עובדים בו תמורת משכורת. רוב ההייטקיסטים למעשה מתייחסים אליו כתחביב, ובשעות העבודה גולשים באינספור אתרים מקצועיים יותר או פחות (בעיקר פחות). באמצעות תחביב זה, אפשר לרכוש בקלות את היכולת להבין איזה אתרים הם הפופולאריים יותר (דוגמת פייסבוק) וכיצד הם רכשו את היכולת הזאת (למשל, להיות צוקרברג).
5. כתיבה וקריאה של מיילים – חייבים להודות שבימינו, האדם הממוצע מקדיש זמן רב מחייו לקריאה ולכתיבה של מיילים. מיילים הם חלק בלתי נפרד מהחיים, החל מגיל הגן ועד לקבר. אבל סביר להניח שהייטקיסטים מקדישים לפעילות הזאת זמן ארוך יותר מהממוצע, ולכן צוברים מומחיות בלתי מבוטלת בנושא. בעבר, אנשים עסקו באופן מקצועי בכתיבת מכתבים ואפילו בהקראתם. ובכן, הגיע הזמן לחדש את המקצוע, להתאים אותו למאה ה-21 ולהציע את שירותינו בכתיבת וקריאת מיילים.
6. ייעוץ לבחירת בגדים – בחברות הייטק רבות נהוג לא להקפיד על הלבוש, או בעצם להקפיד מאוד על לבוש לא מוקפד – מכנסיים קצרים וסנדלים הם צו האופנה בקיץ. לעומת זאת, בפגישות עם לקוחות בחו"ל פעמים רבות מוצא את עצמו ההייטקיסט לבוש בחליפה על פי כל כללי הטקס. עושר כזה של תלבושות בסביבת העבודה סולל את הדרך לקריירה בתחום ייעוץ להלבשה נכונה (עם התמחות בתחום ה"מה לא ללבוש").
7. פסיכולוגיה – לאחר שנים רבות של איתור ותיקון באגים בתוכניות, הגיע הזמן להתחיל לאתר ולתקן באגים בבני אדם. וכן, בהחלט אפשר להתייחס לבני אדם כאל תוכניות מחשב, גם אם סבוכות משהו (המלצה זאת רלוונטית לאנשי תוכנה. אנשי החומרה שבינינו יכולים באופן דומה להתחיל לעסוק ברפואה).
8. השמת כוח אדם – כידוע, רוב ההייטקיסטים עוברים חברה מדי כמה שנים. ולפני שהייטקיסט מתקבל לחברה חדשה, עליו לעבור סדרת ראיונות ומבחנים הכוללים, בין השאר, פגישות עם פסיכולוגים, גרפולוגים ופותחים בקפה, ומשימות קשות כמו ציור עץ, כתיבת סיפורים (על ילד עצוב עם כינור) ובניית מגדלים מלגו או מקלפים. כתוצאה מכך, הייטקיסט ממוצע יכול בקלות רבה לעבור לצד השני של המתרס ולהתחיל לשאול את השאלות הקשות ("מהי התכונה הרעה שלך?") בעצמו.
9. אימון אישי – בשנים האחרונות מקצוע האימון האישי צובר תאוצה. נראה שעל כל אדם הזקוק לסיוע, קיימים לפחות שני מאמנים אישיים (שלפחות אחד מהם זקוק לאימון אישי). קריירה ארוכה של חמש שנים בהייטק יכולה לשמש כמקפצה מצוינת לתחום האימון האישי, ובעיקר לתחום האימון האישי בתחום בחירת קריירה: בנוסף לכך שההייטקיסט הממוצע עבר חברות רבות וראיונות רבים עוד יותר (ע"ע סעיף קודם), הוא יכול להסביר מניסיונו העשיר למתלבטים, באיזו קריירה לא לבחור אם הם רוצים להמשיך לעבוד מעבר לגיל ארבעים.
לסיכום: כל מי שחושב שאנשי הייטק לא יכולים למצוא עבודה לאחר גיל 40 טועה. יש בפנינו אופציות רבות – הן רק דורשות שנשמור על ראש פתוח.
* "מוטי אורגד הוא מנהל פרויקטים בחברת Modern Systems ובלוגר בעל הבלוג "החיים שלי (או של אחרים)"
אז איך בוחרים קריירה שנייה? כדי לעשות את הבחירה המוצלחת, צריך לנצל את הכישורים שצברנו במהלך שנות העבודה, אפילו אם הם לא קשורים ישירות לקריירה הראשונה. קשה למצוא מקצועות לא-הייטקיסטיים בהם יכולת תכנות ב-JAVA תהיה שימושית, אבל יש עוד כישורים רבים ומגוונים שהייטקיסיטים צוברים במהלך השנים. להלן כמה דוגמאות למקצועות אפשריים.
1. מבקר מסעדות – כידוע, אחת הדילמות הגדולות העומדות בפני הייטקיסטים היא באיזו מסעדה לאכול ארוחת צהריים. במהלך השנים צוברים אנשי ההייטק ידע וניסיון רבים בבחירת מסעדות, וכמו כן, בבחירת המנות המיטביות בארוחה. אין ספק שכישורים אלה הם כמעט כל מה שדרוש למבקר מסעדות מצליח.
2. בריסטה – עבור הבודדים שלא מכירים את המושג (לא, אני לא מתכוון אליך, ברור שאתה יודע), בריסטה הוא מוזג המתמחה בהכנת משקאות קפה. הייטקיסט ממוצע מכין במהלך שנות עבודתו בין חמש לעשר כוסות קפה ביום. ניסיון רב-ערך זה מכין אותנו היטב לקריירה השנייה.
3. תרגום אנגלי-עברי – במהלך השנים אנשי הייטק צוברים ידע עשיר בתרגום. כמה דוגמאות שלא מוכרות למי שלא שייך לעולם ההייטק הן:
• To compile - לקמפל
• To debug - לדבג
• To deliver – לדלבר
על המשקל הזה כבר קל מאוד לתרגם כל מילה כמעט. למשל, To charge – לצ'רג'ג'.
4. קידום אתרים – מקצוע זה יכול להיחשב כאחד ממקצועות ההייטק, אבל רק מיעוט קטן מהייטקיסיטים עובדים בו תמורת משכורת. רוב ההייטקיסטים למעשה מתייחסים אליו כתחביב, ובשעות העבודה גולשים באינספור אתרים מקצועיים יותר או פחות (בעיקר פחות). באמצעות תחביב זה, אפשר לרכוש בקלות את היכולת להבין איזה אתרים הם הפופולאריים יותר (דוגמת פייסבוק) וכיצד הם רכשו את היכולת הזאת (למשל, להיות צוקרברג).
5. כתיבה וקריאה של מיילים – חייבים להודות שבימינו, האדם הממוצע מקדיש זמן רב מחייו לקריאה ולכתיבה של מיילים. מיילים הם חלק בלתי נפרד מהחיים, החל מגיל הגן ועד לקבר. אבל סביר להניח שהייטקיסטים מקדישים לפעילות הזאת זמן ארוך יותר מהממוצע, ולכן צוברים מומחיות בלתי מבוטלת בנושא. בעבר, אנשים עסקו באופן מקצועי בכתיבת מכתבים ואפילו בהקראתם. ובכן, הגיע הזמן לחדש את המקצוע, להתאים אותו למאה ה-21 ולהציע את שירותינו בכתיבת וקריאת מיילים.
6. ייעוץ לבחירת בגדים – בחברות הייטק רבות נהוג לא להקפיד על הלבוש, או בעצם להקפיד מאוד על לבוש לא מוקפד – מכנסיים קצרים וסנדלים הם צו האופנה בקיץ. לעומת זאת, בפגישות עם לקוחות בחו"ל פעמים רבות מוצא את עצמו ההייטקיסט לבוש בחליפה על פי כל כללי הטקס. עושר כזה של תלבושות בסביבת העבודה סולל את הדרך לקריירה בתחום ייעוץ להלבשה נכונה (עם התמחות בתחום ה"מה לא ללבוש").
7. פסיכולוגיה – לאחר שנים רבות של איתור ותיקון באגים בתוכניות, הגיע הזמן להתחיל לאתר ולתקן באגים בבני אדם. וכן, בהחלט אפשר להתייחס לבני אדם כאל תוכניות מחשב, גם אם סבוכות משהו (המלצה זאת רלוונטית לאנשי תוכנה. אנשי החומרה שבינינו יכולים באופן דומה להתחיל לעסוק ברפואה).
8. השמת כוח אדם – כידוע, רוב ההייטקיסטים עוברים חברה מדי כמה שנים. ולפני שהייטקיסט מתקבל לחברה חדשה, עליו לעבור סדרת ראיונות ומבחנים הכוללים, בין השאר, פגישות עם פסיכולוגים, גרפולוגים ופותחים בקפה, ומשימות קשות כמו ציור עץ, כתיבת סיפורים (על ילד עצוב עם כינור) ובניית מגדלים מלגו או מקלפים. כתוצאה מכך, הייטקיסט ממוצע יכול בקלות רבה לעבור לצד השני של המתרס ולהתחיל לשאול את השאלות הקשות ("מהי התכונה הרעה שלך?") בעצמו.
9. אימון אישי – בשנים האחרונות מקצוע האימון האישי צובר תאוצה. נראה שעל כל אדם הזקוק לסיוע, קיימים לפחות שני מאמנים אישיים (שלפחות אחד מהם זקוק לאימון אישי). קריירה ארוכה של חמש שנים בהייטק יכולה לשמש כמקפצה מצוינת לתחום האימון האישי, ובעיקר לתחום האימון האישי בתחום בחירת קריירה: בנוסף לכך שההייטקיסט הממוצע עבר חברות רבות וראיונות רבים עוד יותר (ע"ע סעיף קודם), הוא יכול להסביר מניסיונו העשיר למתלבטים, באיזו קריירה לא לבחור אם הם רוצים להמשיך לעבוד מעבר לגיל ארבעים.
לסיכום: כל מי שחושב שאנשי הייטק לא יכולים למצוא עבודה לאחר גיל 40 טועה. יש בפנינו אופציות רבות – הן רק דורשות שנשמור על ראש פתוח.
* "מוטי אורגד הוא מנהל פרויקטים בחברת Modern Systems ובלוגר בעל הבלוג "החיים שלי (או של אחרים)"
