חבל על הזמן
מולי פלד
24.09.2015
זהו סיפורו המדהים של אלט יצחק שהיה שרוי בקומה במשך 30 שנה, וכעת התעורר מתרדמתו לקול תקתוקי הסמרטפונים. תסתכלו עליו ותראו איך השתנינו.
"זה נס! הוא התעורר. אחרי כמעט 30 שנה בתרדמת, לא ייאמן. תקראו מהר לרופא".
שלום ידידי, נעים מאוד, שמי דוקטור נצח, קח את הזמן, תתאושש לך. אתה מרגיש טוב? ישנת לא מעט.
אהמממממ, כן... אני מרגיש כאילו ישנתי חודשיים רצוף. איפה אני? מה קרה?
אתה בבית חולים, הכל בסדר עכשיו. עברת תאונת עבודה. היתה נפילת מחשבים ואתה נפגעת ממנה די קשה. בוא ספר לנו, מה שמך, איפה אתה עובד, היכן אתה גר. כמה שאלות לחימום כדי שנוכל שנבדוק מה מצבך.
אוקיי, קוראים לי אלט יצחק, בן 25, מתל אביב, גר ממש ליד כיכר מלכי ישראל. בצבא שירתי כמפעיל מחשב בממכ"א, השתחררתי לפני שלוש שנים, באוקטובר 84', והתחלתי ללמוד מבני נתונים באוניברסיטה. לפני שנה התקבלתי לעבוד בשלוחה של חברת נורטון בארץ בתור מתכנת קובול. מקום גזעי לאללה! סטנדרטים אמריקאים. בפסח האחרון חילקו לכל אחד מהעובדים ווקמן, אתם קולטים?
כן, אה... חבל על הזמן.
למה חבל?
לא, לא. התכוונתי שזה... איך אמרת קודם, גזעי?
כן, תגידו, יש לכם אולי אסימון, אני רוצה להתקשר להורים שלי, שיבואו לקחת אותי לעבודה, בטח ממש קשה להם שם בלעדי. בדיוק עבדנו על נוגדן לווירוס שתוקף את מערכת ההפעלהMS-DOS במחשבי תואם IBM עם מעבד 8086. המילה האחרונה בשוק, 128kb זיכרון. חייבים לעצור את זה.
כן... תשמע רגע יצחק. יש לי משהו לבשר לך, המכה הזאת שחטפת? אז היא הרדימה אותך לזמן קצת יותר ארוך ממה שאולי נדמה לך. למען האמת, הרבה יותר ארוך.
באמת? מה, אל תגיד לי שהגענו לשנות התשעים? תן לי לנחש – מייקל ג'קסון כבר לבן לגמרי, המציאו טייפ טריפל קאסט, טלוויזיה חדשה מגיעה עם טלטקסט בילט אין, ונמצא האדם שהגיע לשלב 100 בפק-מן?
המממ, האמת היא שהיית מנומנם זמן רב אפילו יותר...
אוי, אז מה התאריך? כבר שנת 2000? איך כותבים את התאריך על הצ'קים, 00 בסוף? זה תמיד עניין אותי. ומה הקטע עם המכשירים הקטנים שאתם מתקתקים בהם כל הזמן, ומכוונים אותם אליי? אני מרגיש כמו ב"בחזרה לעתיד 2".
בדיוק, יצחק, בחזרה לעתיד 2. אתה נמצא בשנה שאליה נסע מרטי מקפליי בדלוריאן. זוכר?
אני בקושי זוכר איך קוראים לי, אבל האמת שדווקא את זה אני... רגע! 2015?!?
כן יצחק, הזמן רץ כשישנים.
מה זה רץ, כמו ג'וב שקיבל עדיפות במחיצה המהירה של המיינפריים. רגע, אז מה זה המכשירים הקטנים האלה? זה לא היה בסרט!
אלה טלפונים סלולריים.
טלפונים? אז למה אף אחד מכם לא מדבר בהם, ועדיין כולכם מחזיקים אותם? מה הסיפור שלהם, דוקטור?
מה הסיפור שלהם? הם נהדרים, זו ההמצאה הכי גדולה של העידן שלנו. עם הטלפון הזה כל אחד יכול לדעת איפה אתה נמצא ולהתקשר אליך בכל רגע.
ולמה שמישהו ירצה שיהיה לו טלפון כזה?
כי עם הטלפון הזה אתה כל הזמן מחובר, מקבל הודעות, זמין לעבודה 24 שעות ביממה. וגם כשאתה לא עובד בעבודה, אתה עובד בלענות לחברים, לצלם תמונות, להעלות אותם לענן...
איזה ענן? כבר הצליחו ליישב עננים? לבנות עליהם בניינים?
אה, לא משנה.
ואיפה אתה מפתח את התמונות שאתה מצלם בדבר הזה?
אין מה לפתח, זה נגמר. היום הכל עובד און ליין, אין זמן, כולם רוצים את המידע כאן ועכשיו. הנה, תראה – תמונה. תמונה שלך מהרגע.
וואו, מה זה? למה השיניים שלי גדולות כל כך?!
טוב, כנראה שזה בגלל שאתה מסיפור אחר.
שלום ידידי, נעים מאוד, שמי דוקטור נצח, קח את הזמן, תתאושש לך. אתה מרגיש טוב? ישנת לא מעט.
אהמממממ, כן... אני מרגיש כאילו ישנתי חודשיים רצוף. איפה אני? מה קרה?
אתה בבית חולים, הכל בסדר עכשיו. עברת תאונת עבודה. היתה נפילת מחשבים ואתה נפגעת ממנה די קשה. בוא ספר לנו, מה שמך, איפה אתה עובד, היכן אתה גר. כמה שאלות לחימום כדי שנוכל שנבדוק מה מצבך.
אוקיי, קוראים לי אלט יצחק, בן 25, מתל אביב, גר ממש ליד כיכר מלכי ישראל. בצבא שירתי כמפעיל מחשב בממכ"א, השתחררתי לפני שלוש שנים, באוקטובר 84', והתחלתי ללמוד מבני נתונים באוניברסיטה. לפני שנה התקבלתי לעבוד בשלוחה של חברת נורטון בארץ בתור מתכנת קובול. מקום גזעי לאללה! סטנדרטים אמריקאים. בפסח האחרון חילקו לכל אחד מהעובדים ווקמן, אתם קולטים?
כן, אה... חבל על הזמן.
למה חבל?
לא, לא. התכוונתי שזה... איך אמרת קודם, גזעי?
כן, תגידו, יש לכם אולי אסימון, אני רוצה להתקשר להורים שלי, שיבואו לקחת אותי לעבודה, בטח ממש קשה להם שם בלעדי. בדיוק עבדנו על נוגדן לווירוס שתוקף את מערכת ההפעלהMS-DOS במחשבי תואם IBM עם מעבד 8086. המילה האחרונה בשוק, 128kb זיכרון. חייבים לעצור את זה.
כן... תשמע רגע יצחק. יש לי משהו לבשר לך, המכה הזאת שחטפת? אז היא הרדימה אותך לזמן קצת יותר ארוך ממה שאולי נדמה לך. למען האמת, הרבה יותר ארוך.
באמת? מה, אל תגיד לי שהגענו לשנות התשעים? תן לי לנחש – מייקל ג'קסון כבר לבן לגמרי, המציאו טייפ טריפל קאסט, טלוויזיה חדשה מגיעה עם טלטקסט בילט אין, ונמצא האדם שהגיע לשלב 100 בפק-מן?
המממ, האמת היא שהיית מנומנם זמן רב אפילו יותר...
אוי, אז מה התאריך? כבר שנת 2000? איך כותבים את התאריך על הצ'קים, 00 בסוף? זה תמיד עניין אותי. ומה הקטע עם המכשירים הקטנים שאתם מתקתקים בהם כל הזמן, ומכוונים אותם אליי? אני מרגיש כמו ב"בחזרה לעתיד 2".
בדיוק, יצחק, בחזרה לעתיד 2. אתה נמצא בשנה שאליה נסע מרטי מקפליי בדלוריאן. זוכר?
אני בקושי זוכר איך קוראים לי, אבל האמת שדווקא את זה אני... רגע! 2015?!?
כן יצחק, הזמן רץ כשישנים.
מה זה רץ, כמו ג'וב שקיבל עדיפות במחיצה המהירה של המיינפריים. רגע, אז מה זה המכשירים הקטנים האלה? זה לא היה בסרט!
אלה טלפונים סלולריים.
טלפונים? אז למה אף אחד מכם לא מדבר בהם, ועדיין כולכם מחזיקים אותם? מה הסיפור שלהם, דוקטור?
מה הסיפור שלהם? הם נהדרים, זו ההמצאה הכי גדולה של העידן שלנו. עם הטלפון הזה כל אחד יכול לדעת איפה אתה נמצא ולהתקשר אליך בכל רגע.
ולמה שמישהו ירצה שיהיה לו טלפון כזה?
כי עם הטלפון הזה אתה כל הזמן מחובר, מקבל הודעות, זמין לעבודה 24 שעות ביממה. וגם כשאתה לא עובד בעבודה, אתה עובד בלענות לחברים, לצלם תמונות, להעלות אותם לענן...
איזה ענן? כבר הצליחו ליישב עננים? לבנות עליהם בניינים?
אה, לא משנה.
ואיפה אתה מפתח את התמונות שאתה מצלם בדבר הזה?
אין מה לפתח, זה נגמר. היום הכל עובד און ליין, אין זמן, כולם רוצים את המידע כאן ועכשיו. הנה, תראה – תמונה. תמונה שלך מהרגע.
וואו, מה זה? למה השיניים שלי גדולות כל כך?!
טוב, כנראה שזה בגלל שאתה מסיפור אחר.
