ילדים - מדריך למשתמש

תלונה רווחת אצל הורים רבים היא שילדיהם לא הגיעו מצוידים בהוראות הפעלה. זהו פגם חמור בייצור, המעורר אי נחת רבה בקרב קהילת ההורים, בעיקר בקרב הורים הייטקיסטים, הרגילים לפעול עפ"י פרוטוקול הוראות מובנה. אף על פי כן, מסיבות ששמורות עימם, ההורים ממשיכים ללדת ילדים! על מנת להביא מזור למצוקת ההורים, הנה כמה הוראות הפעלה פשוטות למצבים לא פשוטים. פעולה בהתאם להוראות, צפויה לסדר לכם ולילדים שלכם שנה טובה במיוחד.

איך להרגיע את הילד שלך כשהוא נסער
4 שיטות גרועות אך בהחלט נפוצות:
1. לצעוק עליו: "תירגע כבר!" – מעביר לילדך את המסר שכשמישהו מעצבן אותנו, אז כדאי לצעוק. התוצאה – הוא ממשיך לצעוק, אבל קצת יותר חזק, כי עכשיו הוא גם נעלב.
2. לומר לו: "למה אתה כזה ילד צעקן?" – מעביר לילדך את המסר שגם בשעת מצוקה, הוריו לא שוכחים להעביר עליו ביקורת. התוצאה – הוא ממשיך לצעוק, אבל הרבה יותר חזק, כי עכשיו הוא גם נסער וגם נעלב מאוד.
3. לומר לו: "למה אתה תמיד עושה עניין מדברים קטנים?! לא קרה כלום!" – מעביר לילדך את המסר שמה שמטריד אותו הוא חסר ערך בעיני הוריו. התוצאה – הוא ממשיך לצעוק ומשלב את הצעקות בבכי כי עכשיו הוא גם נסער, גם נעלב וגם מרגיש חסר ערך.
4. לומר לו: "לא אדבר איתך עד שתרגע" – מעביר לילד את המסר שבשעת מצוקה הוא נשאר לבד והוא יכול לחזור לחיק בני האדם רק אחרי שהוא איפסן את הרגשות הלא נעימים שלו רחוק מעיניהם של אחרים. עכשיו הוא גם צועק, גם נעלב וגם בודד.
5. לומר לו: "אני לא מוכן שתצעק עלי! זה לא נעים לי" – מעביר לילד את המסר שגם כשהוא נסער מה שחשוב באמת הוא מה נעים או לא נעים להורה. התוצאה היא שעכשיו הוא גם נסער, גם בודד ובטווח הקצר גם לא כל כך מחבב את הוריו.

שיטה שעשויה לפעול:
להקשיב למה שהילד צועק ולהתייחס למה שהוא מנסה לומר. כך תעבירו את המסר, שמה שמסעיר את ילדכם מעניין אתכם, חשוב לכם. אתם מעוניינים לשמוע ולהתייחס, תוך הפגנת דוגמא אישית של קול שקט ונינוח. התוצאה – עשויה להפתיע.
איך להגיב כשהילד שלך מתחנן ובוכה שתקנה לו משהו שאין לך שום כוונה לקנות

4 שיטות גרועות אך בהחלט נפוצות:
1. לומר לו: "די! תפסיק להיות כזה מפונק" – עכשיו הילד מבין שני דברים. האחד, שהוא לא יקבל את המתנה שהוא רצה והשני, שהוריו מכתירים אותו בתארים מעליבים. עכשיו הוא כבר לא מתחנן, רק בוכה.
2. לומר לו: "את זה אתה רוצה? את הזבל הזה?! מה אתה צריך את זה? זה סתם שטויות!" – עכשיו הילד מבין שהוא לא יקבל את המתנה שהוא רצה וגם מבין שהוריו חושבים שדעתו וטעמו חסרי ערך. עכשיו יש לנו ילד גם מאוכזב, גם נעלב וגם כעוס.
3. לומר לו: "אני לא רוצה לשמוע יותר שום "תקנה לי" עד שנגיע הביתה!" – אוקיי, בואו נמשיך להסתובב בשתיקה.
4. להסביר לו: "זה עולה הרבה כסף ואנחנו לא יכולים לקנות כל דבר שמתחשק לנו כי אז יגמר לנו הכסף, לא נוכל לשלם את שכר הדירה ולא יהיה לנו כסף לקנות אוכל במכולת" – תמיד מומלץ לא להחדיר חרדות קיומיות לנוכח בקשות תמימות של ילדים שיקנו להם מתנות, גם כשהתשובה שלכם היא לא.
שיטות שעשויות לפעול:
להקשיב למה שהילד שלך מבקש, לגלות מה מקסים את הילד במתנה, להשתתף עם ילדך בהתלהבות וכך לגרום לו להרגיש שדעתו מעניינת אותך ושרצונותיו בעלי ערך בעיניך. לומר לו שכרגע זה לא מתאים לקנות את זה, אבל אולי בעתיד. אם כך החלטת, כדאי לעמוד על דעתך בנועם אך בנחרצות. אם הילד עצוב, אפשר  לומר לו שהעצב שלו מובן לך, כי המתנה באמת חמודה.

טלי איסרוב היא פסיכולוגית קלינית, שכמה מחבריה הטובים ביותר הם הייטקיסטים.